זה נאום מאד ארוך יחסית למה שציפיתי שיהיה - לוקח בסביבות רבע שעה לסיים לומר את כולו. יצאתי מסבתא שלי עם הקלטה של הנאום בקולה, ועם כמה דפים המכילים את הנאום כולו כתוב ומנוקד בעברית, באותיות פונטיות.
אני צריכה ללמוד את הכל עד מועד הטיסה שהוא בעוד חדשיים בערך. חזרתי הביתה, והתחלתי לחשוב - איך אני עושה את זה? איך אני לומדת כל כך הרבה חומר בזמן הפנוי המאד מועט שיש לי?
ראשית, עשיתי תכנית ברורה - נתתי מספרים לכל הפסקאות בנאום, לקחתי לוח שנה ורשמתי עליו את מספרי הפסקאות שאני צריכה ללמוד כל שבוע כדי להספיק לכסות הכל בזמן. זה הרגיע אותי מאד. ידעתי שכל שבוע יש לי רק שתי פסקאות ללמוד, ולא הייתי מוטרדת שיש לי עוד "המון" ללמוד - כי בטחתי בעצמי שאתמיד בתכנית ובכל שבוע אקפיד ללמוד את שתי הפסקאות שלו.
שנית, החלטתי להפוך "זמן מבוזבז" ל"זמן מועיל" - צרבתי את הנאום המוקלט על דיסק, ולקחתי אותו לאוטו כדי להאזין לו כל יום בדרך לעבודה.
כבר לאחר כמה ימים, שבהם שמעתי את הקלטת כל יום בדרך לעבודה, ובערב עברתי שוב ושוב על פיסקה מסויימת, ראיתי שמשהו מעניין קורה. זה נכנס לי לראש בצורה כל כך חזקה, שהייתי שומעת את הקול של סבתא שלי נואמת, בכל זמן שבו לא חשבתי על משהו מסויים אחר בצורה מכוונת. למשל, תוך כדי אמבטייה, ובחלומות בלילה. האמת שזה לא כל כך נחמד. קצת קשה להתנתק ו"לכבות" את זה כשלא מתחשק לי יותר...
אבל מייד התחלתי לחשוב - אם זה כל כך חזק - אני יכולה לרתום את זה כדי להכניס לי לראש את מה שאני בוחרת!
נזכרתי בפיסקה מן הסיכום שעשיתי תוך כדי קריאת "מדע העושר":
"ישנה אינטיליגנציה אחת, שממנה כל הדברים נובעים. ישות זו תיתן לי כל מה שאשתוקק אליו. אני קושרת את עצמי אליה על ידי רגש חזק של הכרת תודה עמוקה."
אחרי קריאת הספר, החלטתי שאקדיש זמן בכל יום לצורך הוקרת תודה על כל הדברים הנפלאים שיש לי.
אבל חלפו רק כמה ימים, וכבר נוכחתי לגלות שאני לא עומדת בהבטחתי. שאלתי את עצמי "למה?" והגעתי למסקנה, שלהבטחה באוויר אין הרבה ערך. כדי לקיים אותה, אני חייבת באותה נשימה להחליט באיזה אופן אני מתכוונת להכניס את זה לחיי השגרה העמוסים שלי.
ועכשיו היה לי רעיון מצויין!
התיישבתי לכתוב קטע קצר, שבו פירטתי את כל הדברים הטובים שיש לי בחיים, שאני מוקירת תודה עליהם. ומייד בסוף, תארתי בכמה משפטים את תמונת העתיד שלי.
הקלטתי את עצמי מקריאה את הקטע הזה (שאורכו כחמש דקות בסך הכל), עם מנגינת פסנתר מרגיעה (שמצאתי ביו-טיוב) מנוגנת ברקע. צרבתי על הדיסק, ביחד עם הנאום של סבתא שלי, ולקחתי לאוטו.
ועכשיו אני שומעת יום יום את שניהם בדרך לעבודה.
אני רוצה להגיד לכם - התמכרתי. לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך מוצלח! שמיעת הקטע שיצרתי לעצמי ממלאת אותי באנרגיות מדהימות, גם בבוקר וגם בערב לפני השינה.
ולמעשה, כל פעם במשך היום כשאני מרגישה כועסת או מתוסכלת אני פשוט עוצמת את העיניים ומדמיינת את ההתחלה של מנגינת הפסנתר הנפלאה, וזה ממלא אותי תוך שניות בתחושה נפלאה. פשוט מדהים! עובד כמו קסם! ממליצה לכם בחום לנסות את זה בבית ;-)
ולמי שרוצה לנסות, כך נראה הקטע שלי, ואני מרשה להעתיק:
אני שואפת שאיפה עמוקה... ונושפת...
יש לי חיים טובים, מלאי אושר ושמחה.
אני מרגישה שמחה גדולה! אני מוקירת תודה על כל הדברים הנפלאים שיש לי.
על שמצאתי את אהבת חיי. על החום, הפרגון, והיציבות של בעלי.
על .....
על ..... [כל ילד והתיאור שלו...]
תודה על כל המשפחה הנפלאה שלי.
תודה על כל החברות הנפלאות שלי.
תודה על החברים הטובים שכיף לנו איתם.
תודה על הבריאות ועל הכח לעשות כל מה שאני רק רוצה!
תודה על השפע שיש לי.
תודה על הדירה המדהימה – קן האוהבים החם שלנו.
תודה על העבודה הנהדרת שלי.
תודה על ה.... שממלאים אותי באושר. [תחביבים...]
יש לי חיים טובים ומאושרים.
הרעיון המבריק והחדשני שלי קורם עור וגידים. אני ...
אנחנו גרים ב...
אני משקיעה בעצמי ועושה ספורט ....
אני נראית נפלא ומרגישה נפלא. אני קורנת וזוהרת.
אני כריזמתית ונותנת השראה לכל מי שפוגש אותי.
אני מתעוררת כל בוקר עם תחושה נפלאה של סיפוק, אני אוהבת את מה שאני עושה! אני מלאה בתחושת ביטחון שתמיד נוכל
להתמודד עם כל אתגר שיגיע, ולכן אני תמיד רגועה ושלווה.
נעים להיות ליידי.
שיהיה לי יום נפלא.
סוף ציטוט, ועד כאן להפעם.
בטעינה...
