אז מייד רצתי למחברת שלי, פתחתי אותה בסופה והתחלתי לכתוב את כל מה שראיתי בדמיוני.
ההרגשה היתה מוזרה. מצד אחד – תחושה ש"זה זה". מצד שני – ספק. האם זה באמת ה"זה" שאני מחכה לו? החלטתי לתת לזה להתבשל ולראות.
אם התחושה תדעך אחרי כמה ימים, כאשר ההתלהבות תשכח והאנרגיות המדהימות שקיבלתי בכנס ירדו קצת, סימן שזה לא זה. אם אמשיך להתלהב מזה – אז כנראה שמצאתי...
וכמו שאתם מבינים מהכותרת, גם לאחר שעברו כבר שלושה ימים אחרי שהכנס הסתיים, אני עדיין לא ישנה בלילה מרוב התרגשות. רעיונות נוספים עולים וצצים לי כל הזמן. ואני ממשיכה לכתוב אותם במחברת. עוד ועוד תכנים, עוד ועוד רעיונות לשיתופי פעולה עם אנשים שהכרתי בכנס...
חזרתי אתמול בבוקר לעבודה שלי, אחרי החופשה שבמהלכה הייתי בכנס. התברר לי שהצוות שלי מתפרק – מורידים לנו שלושה תקנים (מתוך שישה), החל מעוד חודש. לחלק מהאנשים תהיה אפשרות לעבור לצוות אחר בחברה, שנמצא בעיר אחרת.
האם היקום מאותת לי כאן? מנסה לעזור לי "לבעוט" את עצמי החוצה? ;-)
אז דיברתי עם בעלי בטלפון, אמרתי שיש לנו שיחה מאד חשובה לעשות היום, וקבענו דייט בסלון, אחרי שהילדים נרדמים. הייתי צריכה לוותר על חוג הריקודים שלי לצורך כך, אבל החלטתי שזה מאד חשוב לי לקיים את השיחה הזו כמה שיותר מהר, ושאחרי החוג אני אהיה עייפה מידי.
ישבנו בערב בסלון, והצגתי לו את התכנית שלי – להפוך לבעלת עסק עצמאי.
סיפרתי לו על כל מה שלמדתי בכנס "תאוצה עסקית", ופירטתי את השיטה המדהימה שמוכיחה את עצמה שוב ושוב בתחומים שונים לחלוטין.
אמרתי לו שאני מרגישה שזה ממש "תפור" עלי להיות בעלת עסק לפי השיטה הזו. מפני שיש לי את כל היכולות והכישורים שצריכים בכדי להצליח לפי השיטה הזו, ובגדול !
בעלי המפרגן כמובן תמך בי מאד. החלטנו ביחד שמחר אודיע למנהל שלי שאני לא מעוניינת לעבור לתפקיד אחר, אלא לסיים את עבודתי בחברה.
ועכשיו חמש בבוקר...
בוקר טוב. התרגשות מהולה בהקלה ובחשש.
היום אני יוצאת לדרך חדשה!
בהצלחה לי... :-)
שירי
