חיפשנו משהו שכמובן יתאים למגבלות התקציב שלנו, וגם יהיה באיזור מתפתח שאנחנו מאמינים שיש לו פוטנציאל לעלות בשנים הקרובות יותר ממקומות אחרים.
הסביבה הקרובה שלנו (חברים ומשפחה) שלחה אותנו ישר לבאר-שבע. אז החלטנו ללכת לכוון ההפוך...
תחילת החיפוש היה באינטרנט. השקענו שעות בחיפוש מידע על פרוייקטים חשובים שהולכים להבנות – מסוג הדברים שמשפיעים מאד על נדל"ן.
לדוגמה, אני חושבת שאני יכולה לקבל דוקטורט בנושא "תכניות רכבת ישראל בעשור הקרוב", כולל המיקום המתוכנן לתחנות וקירבתן לאיזורי מגורים...
הידעתם, למשל, שהולך להיות קו מהיר מאשקלון ואשדוד לתל-אביב, שיעבור דרך מערב ראשון-לציון, חולון ובת-ים? ועל קוי הרכבת המתוכננים מחיפה לעפולה ולכרמיאל, שמעתם? זה, כמובן, נמצא בשלבי תכנון, ובמדינתנו היקרה הכל יכול לקרות...
תכניות נדחות ואף מתבטלות כליל... אבל חיפוש באינטרנט יכול לספר לכם באיזה מצב נמצאות התכניות – למשל, נתקלתי אפילו בהשגות שהוגשו לוועדות לתכנון ובנייה לגבי תוואי הרכבת המתוכנן. זה אומר שהתכניות הן לא רק "על הנייר" אלא ממש מתבצעות עבודות הכנה משפטיות כדי לגרום לכך שהקרקע תהיה מוכנה לבניית המסילה.
עוד דוגמה, ביררנו איפה יש מכללות שגדלות בקצב מהיר, וביקוש רב לדירות על-ידי סטודנטים.
זה היה תהליך מרתק, אך גוזל זמן רב. והכל, כמובן, תוך כדי עבודה של שנינו והטיפול הרגיל בילדים...
כל איזור שבדקנו, רצינו כמובן לראות בעיניים. אז טיילנו בכל רחבי הארץ. בעיקר בסופי שבוע. לפעמים עם הילדים ("מה, שוב נוסעים לראות דירה שאולי נקנה אותה?") ולפעמים לבד, כשהילדים אצל ההורים. ולאחר שכבר התבייתנו על מקום מסויים, ראינו די הרבה דירות כדי להחליט מה לקנות.
זו הייתה השקעה לא פשוטה להקדיש לכך את כל סופי השבוע במשך חודשיים. ולפעמים גם באמצע השבוע – כשלי אין ימי חופש בכלל...
אני זוכרת שפעם אחת ביקשנו מאמא שלי להגיע אלינו בשש וחצי בבוקר, היא אירגנה את הילדים לגן ואנחנו נסענו לצפון הארץ לראות איזו דירה. בצהריים כבר התחלתי את יום העבודה (בחזרה באיזור המרכז), שכמובן הסתיים מאוחר מאד באותו היום.
אז אתם מבינים, בוודאי, שבזמן הפנוי המועט שנותר לי, העדפתי לבלות עם הילדים. ואחרי שהם הלכו לישון, הייתי מחוברת לאינרנט בחיפוש מידע על פרוייקטים ודירות...
השלב הבא אחרי שכבר מצאנו דירה שמצאה חן בעינינו, היה לנהל משא ומתן עם המוכר, למצוא עורך דין מעולה ולסגור את כל פרטי החוזה... גם זה לקח לא מעט זמן ואנרגיות.
במהלך התהליך הזה, קרה משהו נפלא. בעלי ואני גילינו (שוב) שאנחנו "צוות לעניין". אנחנו מתפקדים ממש טוב ביחד. מחלקים תפקידים, סומכים אחד על השני, ומאד מפרגנים. זה היה ממש "גיבושון" קטן לזוגיות שלנו. וזה עשה לנו ממש טוב!
עכשיו אתם מבינים מדוע לא כתבתי כל כך הרבה זמן.
שירי
בטעינה...
