הפכה ל:
יש לי חזון צלול.
יש לי כוונה לממש אותו.
יש לי אמונה יציבה ובלתי מנוצחת שהדבר הוא כבר שלי; הוא במרחק הושטת יד, ולי נותר רק לקחת בעלות עליו.
אני אסירת תודה כבר עכשיו על כך שהדבר הזה הוא כבר שלי !
אתם מכירים את ההרגשה שאתם קוראים משהו חדש, או שומעים משהו בהרצאה, משהו שלא חשבתם עליו קודם, ו"נופל לכם אסימון" ? איזו הרגשה נפלאה.
אבל ככל שאתה מתעניין יותר ויותר בתחום המודעות העצמית, קשה לך יותר להגיע למצב שבו נופל לך עוד אסימון. כי את רוב הדברים אתה כבר יודע. אבל כשקראתי את "מדע העושר", הרגשתי כאילו הגעתי ללאס-ווגאס, התיישבתי מול מכונת מזל ולחצתי על הכפתור, ואז נשמעה צפירה חזקה וכל האסימונים התחילו לרדת בבת אחת ולמלא את "דלי המודעות העצמית" שלי.
ולא הצלחתי להירדם בלילות. עד עכשיו תמיד נרדמתי תוך שנייה וחצי, ולכן התחושה הזו ממש זרה לי. הראש מלא במחשבות, הלב מלא בהתרגשות, והגוף מלא אדרנלין.
הבנתי שהצעד הראשון שלי הוא לכתוב "חזון".
אבל מאיפה בדיוק משיגים "חזון" כזה?
לא היה לי מושג ברור מה אני רוצה לעשות עם עצמי. נזכרתי שהחברה שלי שהזמינה אותי להרצאה של ערן, סיפרה לי גם שבאתר שלו יש הרצאות מוקלטות ממש טובות, ואחת מדברת ספציפית על הגדרת חזון אישי. חשבתי שזו דרך טובה להתחיל.
אז נכנסתי לאתר, ומצאתי לינק שהזמין אותי להגדיר חזון בחמישה שלבים פשוטים. נו, זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה. אז נרשמתי. וכך קיבלתי כל שלושה ימים מייל המגדיר את השלב הבא שעלי לעשות. בסוף חמשת הצעדים (שלא היו קלים לי בכלל...) היה בידי חזון!
חזון מלהיב, שכייף לי לחשוב עליו!
שירי
בטעינה...
