היום נפגשתי עם חברה טובה. זו חברת נפש, מהסוג שאפשר לא לראות כמה חודשים, ובכל זאת כשאנחנו נפגשות אנחנו ישר מרגישות כאילו נפגשנו אתמול, ומדברות ישר ולעניין, על הכל.
היא מאד רוחנית, החברה שלי. פעם הייתה תכניתנית כמוני אבל הרגישה באיזה שהוא שלב שהיא לא ממצה את עצמה יותר (נשמע לכם מוכר?) ושינתה כיוון לחלוטין.
סיפרתי לה על התהליך שאני עוברת (שמתואר בפרקים הקודמים של הבלוג), ואמרתי לה שכרגע נראה לי שכדי להקים חברה, אני חייבת קודם כל להיות כמה שנים בתפקיד של "עוזרת מנכ"ל", יד ימינו של מישהו מצויין שאפשר ללמוד ממנו איך עושים את זה.
תוך כדי שסיפרתי לה על התהליך שאני עוברת ומתוך השיחה שנוצרה, עלו לי כמה תובנות חשובות.
אז מייד ביקשתי נייר והתחלתי לרשום... זה היה קצת מצחיק, היא באמת קצת צחקה עלי. ככה להתחיל לרשום באמצע שיחת חולין עם חברה על כוס קפה...
אבל ידעתי שאלו תובנות שחשוב לי "לתפוס", שלא יתפספסו לי...
ואני עושה תמיד את מה שאני מרגישה בבטן שהוא הדבר הנכון לעשות, ולא מה ש"מקובל". גם אם זה נראה קצת מגוחך.
אז הנה הן לפניכם, התובנות החדשות שלי:
על החברה שאני עתידה להקים
חברה היא בעצם אוסף המחשבות של העובדים שלה. החברה שלי תאמן את העובדים שלה ותעזור להם לשלוט במחשבות. לעובדים בחברה שלי יהיו מחשבות נעלות, ממוקדות ומקדמות, וזה מה שייחד אותה וימצב אותה ברמה אחת מעל לכל השאר.
מודעות עצמית
מנהיגות זה משהו שטבוע בי. זה אני, זה חלק ממני. זה לא משהו שאני צריכה ללמוד ממישהו.
אני נוטה לחפש את התשובות בחוץ. לחפש מישהו שיכול לעזור לי לענות על השאלה, או מישהו שיכול ללמד אותי משהו שבעזרתו אוכל להתמודד עם האתגר הנוכחי...
התשובה שאני מחפשת נמצאת בפנים. בתוכי. אני חייבת ללמוד להקשיב יותר לאינטואיציה שלי.
אם אזדקק לפריט מידע כלשהו, או תובנה שתקדם אותי בתהליך שלי, היקום ידאג להביא לי אותה בדיוק כשאזדקק לה. וזה לא חייב להיות ממנכ"ל או בר-סמכא אחר כלשהו. זה יכול לבוא גם ממשפט שמישהו שמנקה את הרחוב יאמר לי.
תחושת חוסר השלמות מתחילה מבפנים. אין לה קשר למציאות החיצונית אלא למציאות הפנימית.
אני צריכה למצוא את הבורג החסר הזה, שיגרום להרגשה של שלמות בתוכי. כאשר אמצא את התחושה של השלמות, זה יהיה הבורג החסר שישלים את כל התמונה. מכאן ואילך הכל יסתדר בעצמו.
אני שלמה עם כל החלטה שלי, בכל רגע בדרך. תמיד עדיף להחליט משהו מאשר לא להחליט בכלל.
אני מקבלת באהבה ובשמחה כל דבר, גם אם לא זימנתי אותו. גם אם אני לא מצליחה לראות, בנקודת הזמן הנוכחית, למה זה טוב לי או איך זה מקדם אותי.
אני שמחה בכל רגע, ושלמה בכל תהליך.
והנה עוד תוספת מקסימה שקיבלתי מהחברה שלי, שזכתה לקרוא את הפרק הזה לפני כולכם. מאחר ומאד התחברתי להערה הזו, הכנסתי אותה לכאן כלשונה:
"להיות שלמה עם כל החלטה משמעו שתמיד ברגע מסויים החלטה מסויימת היא הכי נכונה לאותו רגע, וברגע אחר זו תהיה החלטה אחרת.
להחליט לפי אותו רגע שבו את נמצאת, ולא לפי מה שיכול להיות יקרה אחר כך. אנחנו לא יודעים את העתיד רק את ההווה. במונחים רוחניים זה נקרא לחיות את הרגע.
הרגע הנוכחי צופן בחובו את העבר שממנו למדת ועשה אותך למי שאת היום, ואת העתיד שנוצר באותו רגע לפי מה שאת חווה ומרגישה ומנחה אותך לפעול. כל רגע מכיל בתוכו את העבר, ההווה והעתיד ולכן אם בכל רגע תבחרי את מה שהכי נכון לאותו רגע, החיים שלך יכילו את השלמות, האהבה והשמחה שאת מכניסה לכל אחד מהרגעים האלה.
כל רגע של אי-בחירה יוצר חיים ללא שלמות ותחושה של "אני לא מוצאת את הדרך". בחירה בדרך היא חלק מתהליך של למצוא את הדרך. לפעמים טועים, אבל זה עשוי להביא אותנו למקום מופלא שלא תכננו להגיע אליו."
שירי
לתגובות והערות על הבלוג של שירי הכנסו לפורום שלנו.
בטעינה...
