אחרי הרבה עבודה עצמית, הגעתי לתובנה שבמקום שבו אני נמצאת היום, זה אכן נראה "גדול עלי", אבל, יש לי בפנים את הבסיס הנכון להיות בדיוק זה, ואני פשוט צריכה לעבור תהליך שבו אכין את עצמי לקראת התפקיד. גם (ובעיקר) מנטלית, וגם ברכישת כל הידע הדרוש לי על מנת להצליח.

מנטלית, אני מתכוונת לכמה דברים:

• להפנים את היעוד שלי ולהאמין בעצמי
• לחשוב כמו מנהיגה כבר מעכשיו
• לנהוג כמו מנהיגה כבר מעכשיו - בכל דבר הכי קטן שאני עושה

זה דומה קצת לנסיך שנולד לתוך ייעוד מסויים אבל צריך לעבור הרבה שנים בתפקיד נסיך, וללמוד איך חושב מלך, ואיך מתנהג מלך, על מנת שבבוא היום הוא יוכל לרשת את התפקיד ולהיות מלך ראוי.

הוא צריך להתנהג כמו מלך כל הזמן, ובוחנים אותו על כל תנועה וכל מילה. לנסיכים יש מורים ויש גם פפראצ'י שבוחנים אותם, אבל לי יש יקום שבוחן אותי, וזה הרבה יותר קשה כי גם המחשבות שלי חשופות. אין הנחות. אני צריכה להתרגל לחשוב כל הזמן את המחשבות הנכונות ולעשות את הדברים הנכונים ו"בדרך המסויימת".
 
זה לקח לי זמן להסכים לקחת על עצמי את הענין הזה. זה עשוי להיות מאד מתיש.
 
אבל באיזה שהוא מקום, לא באמת הרגשתי שיש לי ברירה, או אפשרות בחירה אמיתית. כלומר, שזה היעוד שלי וזהו, אני צריכה לחיות איתו, כמו שנסיך נולד לתוך יעוד וחוץ מהארמון ובגדי המלכות, יש לו המון אחריות ומחויבות, ואף אחד בעצם לא שאל אותו.
 
אחרי חודש ומשהו, הרגשתי בתוכי את ההסכמה וההשלמה עם הענין. חזרתי למקום בו הכל התחיל, בפארק, הסתכלתי לשמיים, ואמרתי (בלב, כמובן) שאני מקבלת על עצמי את היעוד שלי, ושאני מקבלת על עצמי לעשות את כל השינויים הדרושים בחיי על מנת לאפשר לעצמי להגשים את היעוד שלי.

לקחתי על עצמי להשתדל ככל יכולתי על מנת שמרגע זה ואילך כל המחשבות, ההתנהגות והמעשים שלי, יהיו כאלה שמאפיינים מנהיגה שהולכת להפוך את העולם לטוב יותר.

זהו, ההשלמה הזו עם כל הענין הגיעה רק לפני מספר ימים, ולכן אני בכלל מסוגלת לכתוב לך על זה. לפני כן, אני חושבת שבחנתי את הענין בעיניים אחרות, של אנשים "רגילים" והרגשתי שבהחלט ניתן לחשוב ש"איבדתי איזה שהוא בורג".