אז לפני כ-3 שנים תכננתי לנסוע עם חברתי הטובה לטיול של חודש בהודו. הייתי אז נשואה טרייה (כ- 4 חודשים) ובן זוגי לא התעניין בחוויה האוריינטלית... אבל עבורי זה היה חלום שאני חייבת להגשים לפני שחיי הנישואים והמשפחה יקשו על הגשמתו. אז נסעתי! ובחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי מה יקרה לי משם!
הודו היא מקום שכשאתה מגיע אליו פעם ראשונה, מתפוצץ לך בפנים. ריחות, צבעים, קולות, טעמים, תחושות... נעימים ודוחים גם יחד, שהשאירו אותי המומה, שמחה ועצובה, נרגשת ותקועה, רחוקה וקרובה, רוצה להישאר ולברוח, הכול ביחד. המקום הזה מאפשר לכל מה שיש בך לצוץ ולעלות ובשילוב עם המרחק מהחיים הרגילים שלי זה הביא אותי להתעוררות פנימית גדולה. נוצרה עבורי אפשרות להתבונן בחיי מנקודת מבט אחרת ולראות דברים שהיו בחיי כל הזמן, אך לא רציתי/יכולתי לראות אותם. יצאתי מתוך תמונת חיי וראיתי אותה מבחוץ, שלמה, בכל הדרה, היפה והמכוער. וההבנות החלו ליפול על ראשי כמו אסימונים במכונת מזל בקזינו. הבנות על מי אני, מי אני רוצה להיות, מי הבן זוג שלי, מי המשפחה שלי, איפה הייתי ולאן הדרך הזו מובילה אותי והפער הגדול נגלה לעיניי. פתאום ראיתי את האשליה בה אני חיה, ראיתי שאני חיה חיים שקריים, שאני מעמידה פנים לגבי מי אני ומתאימה את עצמי לדרך שהיא אינה הדרך שלי.
נשארתי בהודו חודשיים. להפנים, לעכל, לבדוק שוב ושוב את עצמי, עד שלד עצמותיי. עמדתי בצומת דרכים, כשלפניי הבחירה באיזה שביל לבחור. האם אני חוזרת לשביל בו הלכתי, מכסה את עייני להבנות שהגעתי אליהן ושומרת על הנוחות והביטחון של המוכר. או בוחרת בשביל חדש ולא ידוע של שינוי, בו אינני יודעת מה יקרה, מה ארוויח ומה אפסיד. אבל לאור מה שראיתי והבנתי על חיי, היה ברור לי שההזדמנות ליצור את המציאות שאני חולמת עליה נמצאת לפניי, שנפתח לפני חלון לשינויי.
חזרתי לארץ, להפוך את האדמה על פיה. ולא השארתי שום אבן, רגב אדמה, גרגיר חול על מקומו. עזבתי את דרך החיים שחייתי בה קודם, זוגיות בת 6.5 שנים, כולל בני המשפחה והחברים שהגיעו עימה, דירה, רהיטים, מוצרי חשמל, חפצים, עבודה, לימודים וכמעט כל מה שהתקשר לחיים האלו ופניתי לדרך חדשה.
אז ראיתי איך אנחנו קשורים זה לזה בחבלים דקיקים של איזון, כמו מובייל. אם אחד מהחלקים משנה את מקומו, נוצרת תגובת שרשרת וכל החלקים משתנים. והמעשה שלי עורר גלים, במשפחתי, ביחסיי עם האנשים שליוו את חיי ועשה שינוי בחיים של אנשים ובמקומות אחרים.
הבחירה בדרך חדשה לא הייתה קלה. נאלצתי להתמודד עם ביקורת של בני משפחתי ואמירות קשות של אנשים שלא ראו את הדברים עין בעין כמוני. עברתי תהליך לא קל של פרידה וגירושים. חיפוש מקום מגורים ומסגרת ובנייה יומיומית של אדמה חדשה לדרוך עליה. ולאורך כל הדרך, להמשיך ולשאול את עצמי שאלות ולבחור מחדש.
כיום אני חיה בזוגיות מדהימה ומרגשת אותה אני בוחרת כל יום מחדש. יש לי ילד מדהים. ואני בונה ויוצרת את חיי מדי יום למציאות שאני רוצה לחיות.
ההכשרה שלי מגוונת בשלל צבעי הקשת המקצועית: אומנות, צילום, וידאו, קולנוע, עיצוב, תיאטרון, הפקה, משחק, תנועה, אופנה, סטיילינג, רייקי, הילינג, אימון. כאשר כל התנסות מקצועית ולימודית כזו אפשרה לי לצבור כלים נוספים לסל היכולות שלי. ואני משתמשת בכל כלי בהתאם למצב והדרישה של כל אדם איתו אני עובדת.
יש ברשותנו אפשרות מדהימה ולא מספיק ממומשת, להשתמש ביצירתיות ככלי לבניית חיינו. להעיז לדמיין, להעיז לחלום, להעיז להביע את המאוויים הכמוסים ביותר וליצור אותם למציאות.
היצירתיות היא זו שעוררה את האדם לגדול ולהתפתח, להרחיב את המציאות שלנו. מיצירת הכלי הראשון בידי האדם הקדמון, יצירת השפה, התפתחות הבנייה, ארכיטקטורה, כלים, רהיטים, מטוסים, כלי נשק, מחשבים ועוד ועוד, אין סוף...
בתור ילדים אנו מעיזים להיות יצירתיים. מעיזים לרצות, לחלום, לדמיין ולהביא את זה אל חיינו. יום אחד להיות מלכה ויום אחר אסטרונאוטית. עם השנים הברור, הידוע והבלתי אפשרי לוקחים פיקוד. אומרים לנו: "תהיו מציאותיים, תהיו ריאליים..." אנחנו זונחים את חבילת הצבעים והטושים לטובת הקווים הנוקשים של התבניות והנוסחאות. ועם הגיענו לגיל הבגרות תפיסת העולם שלנו מתקבעת.
האופן שבו כל אחד מאיתנו תופס את המציאות שלו, מושפע ונבנה מתוך האישיות איתה נולדנו וחוויות שונות שעברנו במהלך החיים. ואנחנו כל הזמן מייצרים אירועים בחיינו שיתאימו לתפיסה שלנו. תפיסת המציאות היא כמו משקפיים שאנו מרכיבים על העיניים ודרכם אנו בוחנים את אירועי החיים ומגיבים אליהם בהתאם. לכן קורה שאירועים מסוימים חוזרים על עצמם: "הינה שוב בחור שיצאתי איתו דחה אותי" , "שוב אני רבה עם אנשים על כסף", "הינה שוב פיטרו אותי"...
בתהליך של הנחיה לתפיסת מציאות (מפגשים אישיים או סדנה), נתבונן יחד באירועים הנחשבים בעינייך כבעייתיים או שהיית רוצה לשנותם. דרך דיאלוג, תרגילים והתנסויות, חלקן יצירתיות. ונבדוק מהי תפיסת המציאות שמנהלת אותך והאם היא עדיין מתאימה לחייך ולרצונות שלך כיום. לפעמים התהליך מורכב מאוד כמו להתיר פלונטר של חוטים, כדי להגיע לתפיסה החמקמקה. אך האפשרות לבחור מחדש וליצור את המציאות בה רוצים מעוררת אותנו להמשיך לשאול שאלות ולבחון את דרך הפעולה שלנו.
תפיסה יצירתית של המציאות מכוונת אותנו לראות את מה שקודם נסתר מעיינינו, וליצור יש מאין...
שרון לב ארי
www.metziut.net