איפה מדליקים את האור? / מאת: סיגל שובל
כיצד נוכל להכניס יותר אור לחיינו? לחיות חיים מלאי מודעות עצמית מבלי להיכנע ליצר שאינו משרת את האינטרס שלנו? התשובה טמונה בשלוש מילים שכולנו מכירים: "ואהבת לרעך כמוך".
בפתגם הזה ששמענו עשרות פעמים, גלומה ה"נוסחא" לחיים מלאי אור. כן, כן – זה פשוט כמו שזה נשמע, אבל לא תמיד קל ליישום. אהבה לזולת היא לא רגש שניתן להורות עליו; זהו משהו שצריך לבוא מבפנים. וכאן בדיוק מתרחש הקסם: כשמתחולל המפנה במודעות שלנו, אנו מתגברים על תגובותינו האינסטינקטיביות הבלתי רצויות, ו..... מתמלאים אהבה.
הפתגם "ואהבת לרעך כמוך" מגלם בתוכו שלושה עקרונות, שכל אחד מהם "מעלה" את האדם לדרגת רוחניות גבוהה יותר:
לאהוב את עצמך: זהו ה- א'-ב' - הנחת המוצא: כל עוד אינך אוהב את עצמך, לא תהיה בך אהבה לתת לאחרים. עכשיו נשאלת השאלה: האם אתה אכן אוהב את עצמך?? אדם שאוהב את עצמו הוא מי שחי את בחירותיו ושלם איתן, שמודע ליכולותיו, שמכיר בהישגיו וחוגג אותם, שמציב לעצמו יעדים וחותר להגשמתם, שנהנה מהרגעים הקטנים, שחי אורח חיים בריא ושומר על רמת אנרגיה גבוהה, שמפרגן לעצמו!
לעיתים נדרשת לא מעט עבודה עצמית כדי לחיות חיים מספקים ומאוזנים, אך התנאי הוא תנאי הכרחי: ללא אהבה לעצמך, לא תוכל להגיע למלוא ההתפתחות הרוחנית שלך. וה"טריק" הוא פשוט: בכל רגע ורגע ניצבת בפניך בחירה – לשלוט בנסיבות, או לתת להן לשלוט בך. עצם המודעות לקיומם של שני סוגי הבחירה הוא הפתח לביצוע הבחירה הנכונה!
נכון... הנטייה הטבעית במצבי לחץ היא לרטון, לדאוג, או אפילו להיכנע. אבל מה כל זה יעזור? כפי שאומר שיר פופ פופולארי: "הדאגה היא אפקטיבית באותה מידה שלעיסת מסטיק אפקטיבית לפתרון משוואות אלגברה..."
לא להתפתות למצבי עימות: כן, מצבי עימות עשויים להיות מפתים. יותר מזה: הכי קל, להיגרר לעימות. אבל האם תגובה כזו באמת משרתת אותך? האם זוהי הדרך לחיות חיים מתוך שליטה עצמית ומודעות רוחנית? האם תגובה אינסטינקטיבית של ווכחנות, אלימות מילולית או אפילו פיזית, מושכת אור לחייך או מביאה לך רק חושך? התשובה ברורה...
אולי כעת אתה מרים גבה ואומר: "אבל אם לא אגיב, אצא פראייר!" אבל, האם זה באמת כך?
וודאי נתקלת יותר מפעם אחת בסטיקר המסתובב על מכוניות בדרכים: "רק אהבה תביא אהבה." זוהי אינה סיסמא ריקה מתוכן, אלא עקרון חיים.
אם ניגש אליך מישהו נסער ונרגז ואתה מגיב באותה מטבע – האם קיים סיכוי שתגיעו לעמק השווה? לא ממש. ואם כשאתה יושב לך בנחת, מנסה אדם אחר לגרור אותך להלך רוח של רוגז וכעס ואתה מגיב בכניעה להתגרות – האם תגובה כזו לא "מוציאה אותך פראייר?" הרי נכנעת לאג'נדה של מישהו אחר!
אז קודם כל, הייה מודע. הגב באהבה, נסה להרגיע את הרוחות. תן "קונטרה" חיובית: אש לעולם לא תוכל לכבות אש! אהוב את עצמך, ו... את חברך.
'להעביר את זה הלאה': זהו העיקרון השלישי והמעודן ביותר... פירושו במילה אחת פשוטה: לתת.
טבע האדם הוא – לרצות. וזה בסדר! נבראנו כדי לרצות וכדי להשביע את רצוננו. אלא שאם קיבלת את שרצית, הכלל הרוחני הוא כזה: תן, שלא על מנת לקבל חזרה. חלוק עם אהוביך ועם האנשים שבסביבתך את השפע שזכית לו. הייה נדיב! לאו דווקא מהבחינה החומרית, אלא נדיב גם במילים וביחס. חלוק מחמאות לזולתך, הקשב לחברך ותרום לו מהתובנות שרכשת. נתינה אמיתית, כזו שתמשוך שפע של אור לחייך, היא כזו הניתנת ללא אינטרס. היופי הוא, שכאשר תאמץ אורח חיים שכזה לא תאחר לגלות עד כמה רבה התמורה.
הענק מעצמך למי שבסביבתך עוד היום; התחל בדברים הקטנים - תן חיוך לאדם זר שאתה פוגש בדרך.... זה כל-כך פשוט!
בטעינה...
