יד ביד ולב אל לב / מאת: לירן שריקי
בימים קשים אלה,
כשהילדים שלנו, האחים,
המשפחה- נלחמת בשטחי אויב,
נלחמת בכאב שאנו סופגים אותו שנים.
נלחמת בשכנים – שלידינו מתגוררים.
נושיט יד- לעזרה ,נחבק,
נאמר מילה טובה.
נאמין שהכל הולך להסתדר
נאמין בגיבורים האמיתיים שלנו-שנלחמים
נדמיין ונרגיש שהם חוזרים הביתה בריאים ושלמים,
גאים בצבא כוחותינו
גאים- כי הפעם לא וויתרנו.
בימים קשים אלה
כשחלק גדול מאוד מפוטר ,
עקב המשבר הכלכלי -העולמי שפוקד אותנו,
ואנשים מלאי מרץ ותעסוקה – נמצאים פתאום באמצע החיים
ללא מעש, בתחושה לא נעימה.
כשהמחשבות על המצב הכלכלי האישי, על תעסוקה ומציאת דרך
לא נותנות מנוח,
ולנפש לא תמיד יש את הכח.
נושיט יד- לעזרה
נתנדב, ונאיר את עצמנו על ידי עשייה
גם אם היא לא ממש גדולה,
אבל נרגיש שעשינו משהו טוב,
והדלקנו אור למישהו שאורו החל לדעוך
ואז נגלה שכשאנו מאירים אחרים,
אנו מאירים גם את עצמינו ופתאום מתגלים כוחות.
כי "כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן"- מגרשים ביחד את החושך
ומאירים בתקווה למסלול חיים של דרך חדשה.
יד ביד ולב אל לב- נעבור ביחד,
לא לבד- גם את הכאב.
כי האחדות שבנו היא כח גדול
היא הכח שמניע את הכל.
ונשתדל לייצר כמה שיותר שמחה,
נאמין שהתקופה הטובה בפתח,
והיא מגיעה.
והיא תגשים את רחשי הלב והתפילות,
ונגלה שדווקא בתקופה הזו, שגייסנו כוחות
נעשה רק טוב,ונוצרה שלווה אמיתית
וניתן לנו פתח להזדמנויות נוספות לצמוח,
הזדמנויות שחיכו בשקט לנפש כדי להתממש, להגשים ולפרוח.
באהבה אדירה- לירן.
בטעינה...
